

מדובר בבית פשוט וצנוע, שמרכז בתוכו פעילות התנדבותית מבורכת המחנכת לאורך חיים פשוט ויעיל תוך ניצול משאבים זמינים לטובת רווחת המשפחה והקהילה.
בראש פעילות המלכ"ר (כן... כן... מרכז ללא כוונת רווח - לפחות לא כספי) ניצבת שרון, גברת מרשימה ורצינית לא פחות מהמוסד עצמו.
תחושת השליחות הציונית, שהביאה את שרון לארץ לפני שנים רבות, לא רק שלא נעלמה, אלה התעצמה, קרמה אור וגידים והפכה למפעל מעורר ההתפעלות, שהוקם לרווחת הקהילה.
*על קירות הבית מצויירות דוגמאות דקורטיביות ישנות שנעשו בעבודת יד ובהשקעה מרובה ומחשבה על כל פרט.נראה שכבר אז למי שגר בבית היה אכפת...

המקום משמש כמרכז חינוכי לכלכלת בית וכולל סדנאות וחוגי תפירה, יצירה, מלאכת יד, תזונה ובישול.
בו זמנית מתפקד המקום גם כחנות יד שניה המכילה ביגוד, תכשיטים ואוסף מרשים במיוחד של חומרי יצירה.
חוץ מתיק סרוג מצמר בהיר (20 ש"ח) הצלחתי ללקט לי אוסף מרשים של בדים, תחרות וסרטים בסגנון וינטאג' (עוד 43 ש"ח), אותם אני מתכוונת לנצל היטב בסטודיו שלי.
יש שם גם חדר ובו עשרות צינצנות המכילות אוסף נחשק של כפתורים וחומרי יצירה שכל גלנטריה מכובדת היתה מתקנאה בה.
המלאים שנמכרים במקום מבוססים על תרומות של אנשים טובים, עודפים של מעצבים, גלנטריות שסגרו את הבסטה וכיוצא בזה. התרומות חיוניות מאוד למרכז ומאפשרות את המשך פעילותו המבורכת.
שרון, מעצבת אופנה בהכשרתה, שולטת היטב בכל מיומנויות התפירה, הריקמה והסריגה, שמחה להדריך ולשתף אחרים בידע הרב שצברה.
אני נרשמתי לקורס ביסודות התפירה, שאמור להיפתח בימי רביעי בבוקר. פתיחת הקורס מותנית בהשתתפות מינימאלית של 8 משתתפים, אז קדימה בנות (ובנים מטרוסקסואלים), לא הגיע הזמן ללמוד להפעיל את מכונת התפירה הישנה של סבתא?